מתי תורה וכמה

בס"ד

שלום רב,

הרב אליעזר מלמד שליט"א מברר עניין זה בפניני הלכה.

https://ph.yhb.org.il/category/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%90/01-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/#halacha15

הבאתי כאן את עיקר הדברים הנוגעים לשאלתך (ממליץ לך לעניין בקישור כדי להכיר את מכלול הדברים).

דווקא השיטה שכוללת בתוכה את לימודי החול היא הנכונה יותר לרבים. ראשית, מפני שעל פי האמת ישנו ערך בלימוד חכמות חיצוניות, הן מצד ההכרה בגדולת ה’, כמבואר בגמרא מסכת שבת (עה, א) ובדברי הרמב”ם והמהר”ל והגר”א ועוד רבים, והן מצד קידוש ה’ לעיני העמים, והן מן הצד הכלכלי, שבוגרי הישיבות התיכוניות, בזכות השכלתם הכללית, יכולים לרכוש מקצוע יוקרתי, ולפרנס בכבוד את משפחתם, ולזכות למעמד מכובד בעיני הבריות.

בנוסף לכך, נדמה ששיטה זו מוצלחת יותר לשמירת היהדות. ואף שלא מעט מקרב בוגרי הישיבות התיכוניות עזבו את שמירת המצוות, אין זה מפני שלמדו לימודי חול, אלא בדרך כלל משום שגם בית הוריהם היה רחוק משמירת מצוות ברמה נאותה. לעומת זאת, מאותן הישיבות התיכוניות שמחנכים בהן כראוי ליראת שמיים ואמונה תוך הדגשת העליונות של לימודי הקודש, וזאת בגיבוי בית ההורים, מספר הבוגרים שעזבו את התורה היה מועט ביחס לכל שאר הישיבות האחרות.