זמני כניסת שבת, יציאת שבת והדלקת נרות לפרשת צו (29.03.2024)

כניסת שבת: זמני הדלקת נרות ויציאת שבת לפרשת צו
עודכן בתאריך 23/03/2024

כניסת שבת בערים בעולם

כניסת שבת בערים נוספות:

כניסת שבת בנס ציונה כניסת שבת בהוד השרון כניסת שבת במגדל העמק כניסת שבת בפרדס חנה כניסת שבת בכפר יונה כניסת שבת בירוחם כניסת שבת בזכרון יעקב כניסת שבת ביקנעם כניסת שבת בגדרה

פרשת השבוע - פרשת צו

"אנו נקראים לשוב לאיזון קדוש בכל כוחות חיינו האישיים והלאומיים"(הרב ברוך אפרתי)

כחלק מהקמת המשכן, משה קיבל הוראה אלוקית למרוח דם על אברים מסוימים של אהרון ובניו- "וַיַּקְרֵב אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן הַדָּם עַל תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב".

אנו מקבלים את דבר ה' בשמחה, גם כאשר איננו מבינים את טעמו. אולם, מה טוב להעמיק בדבר ה', ולמצוא נתיבים מוסריים המתגלים מתוך המצוות השמעיות, כך שאפילו מהחוקים האלוקיים והסודיים הללו, נוכל ללמוד נתיבות חכמה ומוסר. נראה לומר, שהציווי למרוח את דם הקרבנות דווקא על אברים אלו, יש בו טעם גדול בבחינת רמז.

האברים המאזנים את האדם, מבחינת גופו, הנם האוזן, האגודל והבוהן. מי שיש לו בעיה באוזניים, ירגיש חוסר שיווי משקל. ובייחוד הדבר נכון ביולוגית, כאשר תנוך האוזן פגוע. הדבר גורם לחוסר איזון בהליכה לאורך זמן, בעמידה, ובישיבה יציבה. אבר קטן ושולי זה, תנוך האוזן, כשמו כן הוא- מאזן את הגוף כולו.

כך הדבר גם לגבי הבוהן. בוהן הרגל היא המאפשרת לאדם לעמוד בצורה יציבה, וגם לרוץ. כאשר בימי קדם רצו למנוע משבויים לברוח או להלחם, קטעו את בהונות רגליהם. כך היה הדבר ברור שלא יצליחו להימלט משום שלא יכלו לעמוד בצורה מאוזנת לאורך זמן. ניכר אם כן, שגם בוהן הרגל תפקידה הוא האיזון הגופני.

וכך הוא הדבר גם באגודל כף היד. האגודל היא האצבע המאפשרת לאחוז בחפצים. ללא אגודל, אין אחיזה יציבה אלא דלה. לא בכדי בתחילת ספר שופטים מסופר על קטיעת האגודלים של השבויים הנכרים, על מנת שלא יוכלו לאחוז חרב ועל מנת להשפילם כך שלא יוכלו לאחוז בפירורי הלחם.

ניתן לומר שהקב"ה מצווה אותנו להביט על המשכן כמקום האיזון הקדוש בעולמנו. המשכן הוא המחזיר את האדם החוטא שיצא מאיזון, והחטיא את מטרתו, כלפי האיזון הנכון, וגורם לאדם להתמקד ביסוד חייו היציבים- איזון בכוח השמיעה (אוזן), איזון בכוח הפעולות (אגודל), ואיזון בעמידה עצמה (בוהן).

המשכן קורא לאדם- לך בדרך השם, היא דרך האמצע המאוזנת, 'דרך הזהב' כדברי הרמב"ם הידועים בהלכות דעות. הדבר בא לידי ביטוי במריחת הדם על אברי האיזון לקראת חנוכת המשכן.

ואמנם, ישנו מוטיב נוסף בעולם האיזון, והוא דם הקרבנות. אנו רואים שלא רק שהאברים המאזנים חשובים, אלא דווקא דם הקרבן, הוא הגורם להם למצות את תפקידם ולהשיב לאדם את יציבותו אשר נעלמה בשל חטאו. יש לעיין אם כן, כיצד הקרבן גורם לאיזון האדם.

בהקשר זה, מרתקים הם דברי ה 'משך חכמה', ביחס לתורת הקרבנות. נאמר בתורה- "וְכָל־חַטָּ֡את אֲשֶׁר֩ יוּבָ֨א מִדָּמָ֜הּ אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ לֹ֣א תֵֽאָכֵ֑ל בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף". אנו רואים שישנם קרבנות הקרבים במזבח החיצון, ישנם במזבח הפנימי, ישנם הנשרפים כולם, וישנם הנאכלים בחלקם. במשמעות הדבר

הסביר הגאון רמש"ה מדוינסק- "והענין, דנפש האדם מקביל למשכן הכבוד, דכוחות השכל המה מקבילים כנגד משכן כבוד ד׳ הסוכך על הכרובים.  ולכן כל החטאות אשר באים על דבר שזדונו כרת, אשר הוא עוון השקול ליטול נפש האדם ולהכריתה מחלק החיים, אם הוא בשוגג אשר הוא מפעולות החומר לא הטעה בשכל, מקום כפרתו במזבח החיצון אשר הוא מקביל נגד הלב והרוח, ולא בפנימיות. לכן אם החטאת הוא על הזדון, וזה הוא או בזדון או בהעלם הוראה אשר הטעה הוא בשכל, כפרתו במזבח הפנימי והפרכת מקום השכל. ולכן פר העלם דבר של צבור וכהן משיח, ושעירי ע"ז אשר באים על העלם דבר, ופר יוה"כ אשר הוא בא על הזדון טומאת מקדש וקדשיו- נקרב בפנימי. ולכן דברים אשר בזדון בל ראוי לאכול ממנו מלבד אשר הוא זדון ולא ירצה".

המשך חכמה מסביר, שישנו הבדל בין החוטא במזיד לחוטא בשגגה. החטא בשגגה נובע מהתגברות התאווה באדם, עד ששכח את הצו האלוקי והמשיך בתאוותו עד ששכח ועשה עבירה בשוגג. במקרה זה, כיוון שהבעיה היא חיצונית, של תאווה, אזי גם הכפרה היא חיצונית, במזבח החיצון המקביל לאברים באדם, שיש בהם את התאווה.

אולם, אם החטא הוא מזיד, אזי הבעיה הייתה אצל האדם לא בתאוותו אלא בשכלו. הוא הבין היטב שהדבר אסור, זכר זאת, ובחר לעבור על דבר ה' משום שלא השתכנע שכלית שיש לציית לבורא יתברך. כאן, יש צורך בכפרה פנימית יותר, במזבח הפנימי המקביל לאבר המוח באדם.

בעוד שבכפרה החיצונית על התאווה, יש צורך רק לשרוף את הצד החיצוני, דהיינו חלק מהקרבן, ומותר לאכול חלק אחר מהקרבן, כאשר הכפרה היא פנימית על טעות שכלית, כאן יש צורך בשריפת הקרבן כולו. וזאת מפני שבשכל אין דרך האמצע. יש אמת, ושקר. ולכן אם אדם כפר, עליו לחזור לאמונה שלימה. בלי לשייר ובלי להותיר חלק שאינו מבורר. אולם אם אדם נפל בתאווה, אזי עליו לתקן רק את התאווה המוגזמת, אך בה בעת עליו גם לשמר חלק מסוים מהתאווה על מנת להשתמש בה לאיזון נכון של החיים-

"כי כח התאבתני אשר באדם....אינו ראוי להסירו לגמרי.... וזה עצם השלמות, לזכך את כוחות החומר אשר בל יאכלו רק לשם שמים לקיים המציאות. ואמרו- 'הממלא גרונם של ת"ח יין כאילו הקריב לגבי מזבח'. לא כן ההטעה בשכל, הוא כלה נחרצת וראוי להעבירו לגמרי, כי לא יתכן לעזוב שום שורש מההטעאה, ויש לכלותו לגמרי! כי השקר והמרד נתעב ולא ירצה".

אנו נקראים לשוב לאיזון קדוש בכל כוחות חיינו האישיים והלאומיים- 

איזון בעולם התאווה כך שנבער את החלק הרע שבו, ונשמר את החלק החיוני שבו להמשכיות החיים. ואיזון בעולם האידאולוגיה השכלית, שהוא איזון שכולו אמת, ללא שקר ופשרה עמו. מה שחובה ביחס לתאווה, פסול ביחס לאידאולוגיה. ואולי זו הסיבה שהרמב"ם אשר חינך אותנו לאיזון ואמצעיות בכל מידות החיים, כתב שבשתי מידות יש להיות קיצוניים- הגאווה והכעס. משניהם יש להתרחק עד הקצה האחרון. מפני מה? משום שהגאווה והכעס הם לא מידות נפשיות בעיקרן, אלא טעויות שכליות בכך שהאדם טועה לחשוב שהוא המגדיר את קצב העולם, ולא אלוהיו. ומכאן גאוותו, וכעסו, הפסולים אף בכלשהו. איזון במידות ודאי. אך ביחס לאמת אידאולוגית- שם יש להיות ברורים מאד, ולדבוק באמת בטהרתה.

ברכת על הדלקת נרות שבת

לאחר הדלקת הנרות עוצמת האשה את עיניה או מכסה אותן בידיה, ומברכת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.

איך מדליקים נרות שבת

לא לשכוח לפני כניסת שבת

  • להכין נייר חתוך
  • לכוון שעון שבת
  • לכוון את המזגן
  • להכין את הפלטה ולכוון לה את השעון
  • להרתיח מים
  • להכין את נרות השבת
  • להדליק אורות היכן שצריך
  • לכבות את האור במקרר
  • לכבות טלפונים ניידים ולנתק מהמטען
  • לכבות מכשירים חשמליים
  • לגהץ בגדי שבת
  • לרוקן מוקצה מכיסי המעילים
הדלקת נרות שבת

איך לקלוע חלה לשבת

כניסת שבת - שאלות נפוצות

כמה זמן אחרי כניסת שבת אפשר להדליק נרות?

הזמן המקובל להדלקת נרות שבת הוא 20 דקות לפני השקיעה. בדיעבד אפשר להדליק נרות עד כחמש דקות לפני שקיעת השמש, כלומר 15 דקות לאחר הזמן המופיע בלוח.

האם מותר להתקלח בשבת?

גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף במים חמים בשבת. האיסור לרחוץ את הגוף הוא דווקא במים חמים, אבל במים קרים או פושרים מותר, וכן מותר למי שמצטער מאוד ממניעת הרחצה, לרחוץ את כל גופו בחמים שהתחממו בערב שבת

האם מותר לאכול אחרי כניסת שבת?

מצוה לקדש על היין בליל שבת, ואין לאכול או לשתות לפני הקידוש. איסור אכילה ושתיה מתחיל בעת שאדם מקבל על עצמו שבת (נשים – בד"כ בשעת הדלקת הנרות, וגברים – בשעת קבלת השבת) ובכל מקרה לא יאוחר מזמן השקיעה.

❓האם מותר להדליק אור 20 דקות אחרי כניסת שבת

יש ספק האם השבת נכנסת בשעת השקיעה או שמא בשעת צאת הכוכבים, ומכיוון שזהו ספק בדברי תורה יש להחמיר בו. בנוסף יש מצוה מהתורה להוסיף מהחול על הקודש, זמן המכונה תוספת שבת. לכן יש לקבל את השבת ולאסור כל מלאכה לפחות כמה דקות לפני השקיעה. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה. אולם מי שהתאחר ולא הספיק לסיים את מלאכתו, יכול לסיימה גם לאחר הזמן הנקוב בלוח, ובלבד שישבות ממלאכה כמה דקות לפני השקיעה ויקבל על עצמו שבת.

איפה להדליק נרות שבת

נוהגים להדליק את נרות השבת בברכה בסמוך למקום הסעודה. אמנם מכבוד השבת יש להשאיר מספיק אור בכל החדרים, כדי שיוכלו למצוא את כל מבוקשם, אך לשם כך די שמגיע לכל חדר מעט אור מבחוץ.

איך נקבע זמן כניסת שבת

זמן כניסת השבת כולל זמן המכונה תוספת שבת, שכן נצטוינו להוסיף מהחול על הקודש. ומכיוון שיש ספק האם השבת נכנסת בשקיעת החמה, או שמא בצאת הכוכבים, אנו נוקטים כדעה המחמירה וסוברים שכבר בשקיעה נכנסת השבת. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה.

🏠למה זמני כניסת השבת שונים מעיר לעיר

מכיוון שיש מצוה להוסיף מהחול על הקודש ולהקדים את כניסת השבת במעט, מצאנו מנהגים שונים לגבי שיעור ההקדמה. יש שנהגו להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה, וזהו מנהג ירושלים. יש שנהגו להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה – זהו המנהג המקובל בחיפה ובטבריה, ויש שנהגו להדליק נרות 20 דקות לפני השקיעה, וזה והמנהג הנפוץ ביותר. זמני השקיעה עצמם עשויים להשתנות מעט ממקום למקום (בהתאם למיקום הגיאוגרפי) לכן מומלץ להתעדכן בזמנים המדויקים לכל מקום.

האם אפשר להכניס את השבת לפני הזמן?

מצווה לקבל את השבת לפני השקיעה ולהוסיף מהחול על הקודש. עד כמה ניתן להקדים ולקבל את השבת מוקדם? נחלקו בכך ראשונים ואחרונים. יש הסוברים שמותר להכניס את השבת מזמן פלג המנחה ולא לפני כן (שעה ורבע בשעות זמניות לפני הלילה), ואחרים סוברים שכל עוד ניכר שהדברים נעשים לכבוד השבת ולקראתה – ניתן להקדים אף יותר. השו"ע והרמ"א פסקו כדעה הראשונה, שאין לקבל שבת לפני זמן פלג המנחה (אותו ניתן למצוא בלוחות זמני היום).

כמה נרות שבת להדליק?

מעיקר הדין של הדלקת נרות שבת יש להדליק שני נרות. ויש הנוהגים להדליק נרות שבת כמספר נפשות בני הבית. כך שזוג עם שלושה ילדים ידליק חמישה נרות שבת, אך אין חובה לעשות זאת וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו בהדלקת נרות השבת.

מתכון לחלות שבת

המתכון הכי טוב לחלות

באדיבות "חלות הרבנית״ (מיכל הריס)

מצרכים

  • 1 ק"ג קמח
  • 1.5 כוסות מים חמימים (קרוב לודאי שיהיה צורך להוסיף עוד מים)
  • 2 ביצים
  • 2/3 כוס שמן (3/4 חבילת מחמאה)
  • 2/3 כוס סוכר
  • 1 כף מלח
  • 2 כפות שמרים יבשים
  • אפשר להוסיף משפר אפיה לפי ההוראות שעל הקופסה.

הוראות הכנה

  1. שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
  2. מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
  3. (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
  4. לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
  5. קולעים את החלות (בצורה רופפת)
  6. מורחים את החלות בביצה טרופה. מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
  7. ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
  8. אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.

מתכון לחלות טבעוניות שתמיד מצליחות

רכיבים

  • 1.25 כוסות מים בטמפרטורת החדר
  • רבע כוס שמן
  • רבע כוס סוכר
  • חצי כף מלח
  • חצי קילו קמח
  • כף שמרים יבשים
  • (אפשר כמובן להכפיל כמויות)

הוראות הכנה

  1. שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים, מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
  2. מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
  3. (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
  4. לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
  5. קולעים את החלות (בצורה רופפת)
  6. על מנת להבריק את החלות מבלי להשתמש בביצה ניתן למרוח אותן במים או לערבב מים רותחים עם מעט סילן)
  7. מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
  8. ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
  9. אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.