קשרים וחברויות מאוד שונות- האם זה טבעי?

שלום יקרה,

יישר כל על השאלה ועל הרצון להתבונן פנימה כדי לבחון את קשרים והתנהגויות שלך מול אנשים. בכלל, התפעלתי מהמודעות שלך ומההתבוננות לעומק על קשרים שיש לך. אני מאמינה שאלו תכונות נפלאות שיכולות להפוך את החיים שלנו לעמוקים ומבוררים הרבה יותר.

לתת אישור לעצמנו

את כותבת שאת נתקלת במצבים שונים ואולי אפילו סותרים מול אנשים. במצב אחד את פתוחה ומשוחררת ובמצב השני את סגורה. לפני הכל, חשוב לי להגיד לך שזה לגמרי נורמלי. בתור בני אדם, אנחנו מתחברים לאנשים מסוימים יותר ולאחרים פחות. למה? כי מפגש עם אנשים שונים מעורר בנו רגשות שונים (גם במפגש הראשוני). אלו יכולים להיות רגשות טובים (הבנה, הזדהות וכו..) שיגרמו לנו לרצות להיפתח וליצור קשר ואלו יכולים להיות גם רגשות פחות טובים (רתיעה, פחד וכו..) שכנראה יגרמו לנו להסגר ולרצות ליצור כמה שפחות מגע. בחיים, כדאי שנזהה את סוג האנשים שמעוררים בנו רגשות טובים. את האנשים שאנחנו מרגישים לידם בנוח ומאפשרים לנו להוציא את היופי והטוב שבנו ובהם להשקיע את הכוחות שלנו כדי ליצור חברות טובה. תובנה נפלאה שלמדתי היא ש 'אנחנו לא חייבים להיות חברים טובים של כולם'. התובנה הזו בעיני מאוד מרגיעה כי היא מורידה ממנו את העול להשקיע אנרגיות בכל קשר ונותנת לנו את ה"אישור" לעובדה האמתית שאנחנו מתחברות לאנשים מסוימים.

לשבור את הקרח עם עצמי..

כתבת גם שאת אחת כזו שבהתחלה לא זורמת עם כל אחד אבל כשהקרח נשבר אז את נפתחת וזורמת בשיחה. גם כאן, אני רוצה לחזק אותך שזה נורמלי לגמרי. יש אנשים שנפתחים בקלות ומסוגלים ליצור שיחה עם כל אחד ויש כאלה שצריכים יותר זמן. גם זה טוב וגם זה טוב. מה שחשוב הוא שתכירי את עצמך ואת ההתנהגות שלך מול אנשים חדשים ויותר מזה- שתקבלי את עצמך שאת ככה (כמובן, עם ידיעה שבמהלך החיים זה גם יכול להשתנות). אני חושבת, שכשאנחנו מרגישים בנוח עם עצמנו ומאפשרים לעצמנו גם לשתוק, זה מוריד הרבה לחץ ומתח במפגש שלנו עם אנשים ואז גם השיחה יכולה לבוא ביותר קלות ונעימות. (הצעה- את יכולה גם ממש להגיד לעצמך משפטים מרגיעים כמו: "מותר לי גם לשתוק בשיחה", "עכשיו אני קצת לא מרגישה בנוח אבל אולי אחר כך אני ארגיש אחרת.." וכו.. ).

"אני צריך איזון.."

אם נחזור רגע לשאלה שלך וננסה לתמצת אותה אז אני חושבת שאפשר להגדיר אותה כבקשה לאיזון. כמו שאמרנו, המפתח אולי הכי בסיסי להגיע למקום הזה הוא לדעתי היכולת לקבל את עצמך ואת ההתנהגות שלנו בקשרים עם אנשים. כי האמת היא שאין מקום מסוים שהוא נכון יותר או פחות. המקום המאוזן הזה הוא המקום שבו את מרגישה שטוב לך ונוח לך.

אחרי קיבלנו את עצמנו אז אני רוצה להציע עוד זווית הסתכלות שאולי יכולה גם לעזור להגיע לאיזון הזה בקשרים שיש לנו עם אנשים. כתבתי בהתחלה שקשרים שונים מעוררים בנו רגשות שונים ולכן, אני מאמינה שדרך הקשרים שלנו אנחנו יכולים לגלות הרבה על עצמנו. למה הכוונה? אם תתבונני קצת בקשרים שיש לך אז תוכלי לבחון- מה יש באנשים האלה שאת מרגישה בנוח לידם ומה חסר לך באלו שלא? למה אנשים מסוימים מעוררים בך רתיעה? אולי הם "מזכירים" איזה חסרון או מעוררים מחשבות לא טובות על עצמי? האם זה נכון? כל התחושות האלה הן הזדמנות להכיר את עצמנו לעשות עבודה שתיצור בנו מקום יותר בטוח וחזק. אני מאמינה שהביטחון הפנימי בעצמנו ובמי שאנחנו גם ישפיע על האיכות של הקשרים שלנו בהווה ובעתיד בעז"ה.

וסיומת קטנטנה אבל גדולה..

דיברנו על כך שהקשרים שלנו עם אחרים מושפעים הרבה מהתחושות שלנו מול עצמנו. גם השתיקה והדיבור הרצוף יכול אולי להעיד על איזה תחושת חוסר נוחות מבפנים ולכן, תמיד כדאי ומוסיף לחזק את הביטחון שלנו דרך עיסוק בטוב. עיסוק בטוב יכול להיות כל עשייה ויצירה שמקדמת ומשכללת את היכולות שלך. ליצור, לנגן, לכתוב, לשיר, להתנדב, לצייר וכו.. בתוכנו יש עולם שלם שככל שנכיר אותו ונתחבר אליו אז גם הביטחון שלנו בטוב שלנו יהיה חזק ולא תלוי באחרים. מתוך מקום כזה, נוכל להיפגש עם אנשים בצורה טבעית ונינוחה.

ניסיתי לגעת בכמה נקודות מרכזיות בשאלה שלך. מקווה שהצלחתי לעורר טיפה למחשבה והתבוננות חדשה 

מאחלת לך שנה טובה ומזמינה אותך בשמחה להמשיך את השיחה במייל או דרך האתר.

בהערכה רבה,

הילה

Hilabensh92@gmail.com